יוספי נ' דגן - מערכות בריאות בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותו בגין טיפול הומאופאטי וקינסיולוגי אשר גרם לו לגישתו לנזקים בריאותיים.

לטענת התובע בחודש נובמבר 2009 אובחן כחולה במחלת הסרטן והופנה לטיפולם של הנתבעים (הנתבע 2 באמצעות הנתבעת 1 ובמישרין) . בכתב התביעה נטען כי הליך אבחונו של התובע על ידי הנתבע 2 כלל בדיקה על דרך של התנגדות שרירים של הידיים ובעקבותיו רכש התובע מן הנתבע תוספי מזון שונים ותליון בהיקף כספי של 1,014 ₪.

למחרת החל התובע את הטיפול הכימותרפי עקב שיחה עם חבר רופא ואולם בדיעבד התברר כי הליך האבחון שערך הנתבע גרם לתובע לנזקים בכתף שמאל.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי כל פעולותיו נעשו כדבעי, ולאחר שיחה והסבר מפורט בדבר מהות הטיפול, לרבות תוצאות מקוות וסיבוכים ותופעות לוואי אפשרויות. עוד נטען כי מעולם לא הבטיח לתובע תוצאות של הצלחה בטיפול, כי הליך הטיפול עצמו הסתיים באופן תקין וכי לא מתקיים כל קשר בין הטיפול שעבר התובע אצל הנתבע לבין הנזקים הנטענים, אשר ממילא היה מקום לתמוך אותם בחוות דעת רפואית.

עוד הוסיף הנתבע וטען כי גם אילו היה מוכח שמדובר בנזק שמקורו במעשי הנתבע שהרי מדובר בנזק שלא ניתן היה לצפותו ומכאן שאין מקום לחייבו בדין.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. להלן טעמיי ופרטי החלטתי.

השאלה הראשונה לה נדרשתי הינה שאלת מקור הכאב והנזק.

התובע הציג בפני מסמכים רפואיים המלמדים כי לא מדובר בקרע בגיד, כפי הנטען במסגרת כתב התביעה, אלא שימוש יתר ותפס של כתף שמאל.

עם זאת עולה מן המסמכים כי אכן קיימת בעיה בכתף, וכי מדובר בכאבים אשר נמשכו במשך תקופה של מספר שבועות.

אין בידי לקבל את עמדת הנתבע על פיה מקור הכאב הוא בטיפול הכימותרפי. הדעת נותנת כי טיפול כימותרפי משפיע על הגוף כולו ולא על נקודה ספציפית. כמו כן הציג התובע במהלך הדיון מכתב של הרופא המטפל התומך בכך שאין מקורו של הכאב בכתף , קשור כלל ועיקר לטיפול הכימותרפי אותו עבר. מן המסמכים השונים עולה כי הטיפול היחיד הנוגע לעניין הוא זה אותו עבר התובע אצל הנתבע. אציין כי מהסבריו של הנתבע עצמו במסגרת הדיון בפני, הובהר במפורש אלו פעולות נעשו במהלך הטיפול, ודווקא עדותו זו , יש בה כדי לתמוך בטענות כתב התביעה.

מן הדיון עלה כי אמנם הנתבע יצר קשר עם התובע ביחס לטיפול ואולם כמו כן עלה כי התובע יצר קשר עם הנתבע ביחס לטיפול וביחס לתחושת הכאב, אך בפועל לא נענה.

טען הנתבע בפני כי ככל שהיה מודע לבעיה היה מזמן את התובע לצורך בדיקה ואפשרות הקלת מצבו. עם זאת ועל אף שטען שזו דרכו בדרך כלל שהרי בעניינו של התובע עלה כי לא זימן אותו לבדיקה נוספת עקב תלונותיו וכי אין במסגרת הרישומים המתנהלים בידו, כדי להצביע על זימון כזה או קיומה של פגישה כזו.

התובע לא צירף לי חוות דעת רפואית, ואולם הוא אינו טוען לנכות רפואית, אלא לכאב וסבל, אשר חלף לאחר טיפול רפואי ממוקד ביחס לבעיה זו.

במקום שבו טופל התובע על ידי הנתבע על דרך של התנגדות בהרמת יד באופן ממושך, תוך השפעה על השרירים ביד שמאל, שהרי הכאב שהופיע בסמוך לכך מקורו אכן באותו טיפול.

התרשמתי מעדותו של התובע כמי שאכן סבל מכאבים עזים עקב אותו טיפול. אני מאבחנת במפורש בין שאלת השלכות הטיפול הכימותרפי לבין הטיפול אותו קיבל התובע מן הנתבע, ולמדה על מצבו הן מכוח עדותו שלו והן מן המסמכים הרפואיים שצורפו לי על ידו והתומכים בעדותו זו.

במקום שבו נגרם לתובע נזק, הגם לא נזק צמיתה, ובמיוחד במקום שבו לא מצא הנתבע לטפל בתובע לאחר אותו מועד לצורך מציאת פתרון לבעייה, יש לחייבו בנזקיו של התובע.

נזקים אלו אינם נזקי ממון והם מוערכים על ידי בית המשפט על דרך של אומדנה. אני סבורה כי במקרה זה יש להעריך את נזקיו של התובע בהיקף של 3,000 ₪.

התובע הוסיף ועתר לפיצוי בגין הכספים ששולמו על ידו לצורך רכישת תוספי המזון והתליון. בעניין זה דין תביעתו להידחות.

התובע רכש מוצרים, בהם בחר שלא להשתמש. הללו הוצגו בפני במסגרת הדיון.